"אזרחים סוג ד"

כמעט 19 שנים תושבי העוטף סובלים מאזעקות "צבא אדום" יום יום, האם לדעתכם המצב הזה נורמלי? הייתם מוכנים לחיות ככה? שאלנו את תושבי העוטף, התשובות בכתה שלפניכם.

מאת: לירון פרץ, יב'3

צילום: עמית מלכה, יב'3

כמה פעמים בחודש כשאתם מתיישבים בסוף יום העבודה, מדליקים טלוויזיה ולוחצים על ערוץ 12 או 13 ושומעים "רקטה נורתה ליישובי העוטף", או רואים את הודעות פיקוד העורף בצד הטלוויזיה שמודיעות על אזעקות? לצערנו, יותר מידי פעמים. בשבילנו זה עוד חדשה אבל בשביל תושבי העוטף זוהי המציאות היום יומית.

מאז שנת 2000 ועד היום אזור שדרות ויישובי הנגב המערבי סופגים פגיעות של רקטות ופצצות מרגמה, השאלה שלי היא למה במהלך 19 שנים המצב לא משתפר? ומה המדינה שלנו עושה כדי שהמצב ישתנה, אם בכלל?

תושבי העוטף מצויים במצוקה פסיכולוגית, חברתית, ביטחונית וכלכלית. שגרת חייהם כוללת איום תמידי, מפעלים ובעלי עסקים נאלצים להתמודד עם נזקים כלכליים כבדים עקב המצב, ילדים גדלים למציאות שבה אזעקת צבע אדום הוא דבר שבשגרה, "כל בום שיש הילדים שלי בטראומה" (דינה צור, תושבת שדרות) והסבל רק ממשיך.

אמנם זה לא נכון להגיד שהמדינה לא עוזרת באופן מלא, תקציבים לשיקום החקלאות שנפגעת עקב השריפות מוזרמים לתושבי העוטף באופן שוטף ותקציבים שונים למימון פסיכולוגים מאושרים לתקופות זמן קצרות.

על פני השטח ועל פי העובדות היבשות המדינה עוזרת, אבל האם העזרה הזו מספיקה? לא הגיע הזמן שבמקום לכפר על הטילים על ידי תקציבים ושיקומים, לשנות באופן דרסטי את התנהלות המדינה עם הפלסטינים ו"לעקור את הבעיה מהשורש" כפי שאומרת תושבת העוטף, דינה צור.

משפט אחד שממשיך להדהד לי בראש מהריאיון עם דינה הוא "אם זה היה במרכז, כל האזעקות, הם היו מתנהלים עם זה אחרת, שם מאזעקה אחת, כל שידורי הטלוויזיה מספיקים, אבל פה הכל כרגיל". אי אפשר לומר שהיא טועה, וזה מתבטא בצורה היבשה ביותר, הרי התראה  על אזעקה באשכול, לדוגמה תופיע ככותרת קטנה בצד המהדורה ולעומת זו אזעקה בתל אביב גורמת להפסקת השידורים, ואני שואלת מה ההבדל? למה הם שונים?

במהלך הריאיון, הציעה דינה: "אני מזמינה את כל מקבלי ההחלטות, שיצאו מהכיסאות והמקומות המוגנים, שיחיו פה יומיים, אני נותנת להם רק יומיים בצל האזעקות והפחד ואני בטוחה שהם יגיבו אחרת". הרי, אחרי הכל ראש הממשלה שלנו הוא תושב המרכז.

שאר התושבים שנשאלו הסכימו על דבריה של דינה פה אחד, ועכשיו תחליטו אתם, אם המצב הקשה היה במרכז, היינו במקום אחר היום? "שיפסיקו להתייחס אלינו כאזרחים סוג ד', אני משלמת את אותם המיסים, אנחנו אותו עם".

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s